בחודש דצמבר 2017, שרה והראל עזבו הכל ויצאו למסע זוגי משנה חיים באוסטרליה: 9 חודשים יחד בקראוון מסביב ובעומקי יבשת אוסטרליה. את חוויותיהם הם מתארים באריכות בבלוג האישי שלהם Cross-Australia 4X4 והפעם, על הגעתם של שרה ומשה לאיי וויטסאנדיי, הממוקמים בחלקה הצפון מזרחי של אוסטרליה, ובהם נמצאים אחד מעשרת החופים היפים בעולם, וכן בעלי חיים ימיים מדהימים ביופיים ומרתקים שהם תושבי קבע בשונית המחסום הגדולה.
זרקנו עוגן בעיירה Airlie Beach. המונח זרקנו עוגן הינו נכון, משום שבאנו לכאן למספר ימים על מנת להפיק את המיטב שהאזור הזה מעניק למטיילים, ואכן… הוא לא מאכזב.
שפע של פעילויות: מצניחה חופשית לים, סקי מים והפלגה לאיים על מנת לצפות בליוויתנים שזו להם העונה עכשיו, להגיע לחוף המזרחי מאנטרקטיקה הקרה אל המים החמים של ה- Great Barrier Reef לעונת הרבייה.
צלילות ושנירקולים, הפלגות לאיים סמוכים ליותר מיום אחד, השפע כאן הוא גדול והטייל רק צריך לבחור מה מתאים לו ולכיסו. ואנחנו, שרה ואני ידענו בדיוק לשם מה זרקנו עוגן פה, ומה באנו לעשות- נכנסנו למשרד הנסיעות הראשון שניקרה בדרכנו, שמענו מה יש להם להציע, וסגרנו עסקה. נשארו לנו רק עוד 2 מקומות על הספינה למחר בבוקר אמרה לנו בנימה של אשת מכירות צעירה יפנית העובדת במשרד, ואנו, שמכירים את ה- פויילה שטיק של המקומיים, לא מרבים בדיבור וסוגרים למחר.
8 בבוקר- רכב ההסעות מגיע ואוסף אותנו למרינה, 5 דקות נסיעה כולל איסוף מעוד מספר יעדים בעיירה. מצטרפים לחבורה צעירה מאוד של תיירים הממתינים למלא טופס הצהרה ולקבל חליפת צלילה, והנה אנו כבר על ה- Red Cat Adventure ספינה מהירה צבועה כולה באדום, כסאות ל- 30 מפליגים, מספר מילים של המדריך ויוצאים לדרך אל האי ליום של הרפתקאות. כשעה אורכת ההפלגה, עד שלפתע צעקות רמות מפלחות את אוויר הספינה וכולם מצביעים לעבר נקודה בים… היונק הענק במלוא הדרו. משפחת לוויתנים עושה דרכה וחוצה את נתיב ההפלגה שלנו כאילו אומרת: צלמו אותנו באנו במיוחד מארצות הקור. ואנו, כולנו חמושים במצלמות מכל סוג, לא מפסיקים לתקתק ולצלם ולהשמיע קולות התלהבות וצעקות התפעלות מכל זינוק באוויר, והנפת זנב לשמים של היונק המפלצתי. ממשיכים, עדיין מביטים לאחור על מנת לספוג עוד רגע של מבט לעבר היונק עד שהוא נעלם במצולות.
מגיעים לקצה האי הגדול ומתחילים להדרים עד לנקודת חוף בה אנו יורדים ויוצאים להליכה קצרה של רבע שעה, לעבר נקודת התצפית על ים החולות הלבן- Whitehaven Beach:
תופעה יוצאת דופן של ים חולות לבן ורך ובוהק באור השמש. הליכה יחפה על החול היא תענוג אחד גדול. הים חלק ומימיו חמים. מקציבים לנו שעתיים להתענג כאן, שרה ואני יוצאים להליכה זוגית על החוף, כאילו אין מחר והחוף הינו רק שלנו, נהנים עד בלי דיי וחוזרים חזרה לעבר הספינה.
כאן ממתינה לנו ארוחת צהריים עשירה, בסדר מופתי, כיאה לשלל לאומים על הספינה: גרמנים, יפנים, ספרדים, הולנדים, אוסטרלים, סקוטים, אנגלים, וכמובן, שרה והראל הישראלים: ניגשים, אחד אחד בתורו לעבר שולחן המטעמים ממלאים את הצלחת בכל טוב ובולסים. הכל כאן מתוכנן, חצי שעה לארוחת הצהריים, וממשיכים בהפלגה לעבר השנירקול הראשון. מגיעים לנקודה קרובה לחוף, מקבלים הנחיות, מסכה ושנורקל, וקופצים למים לשחות עם דגי ענק. המארגנים מתורגלים בעניין, הם מצוידים באוכל לדגים, פשטידות ירק שנשארו מסעודת הצהרים וכשכולם במים מתחילה החגיגה. נזרקים למים פירורי אוכל והדגים קופצים עליהם וטורפים כל פירור. זה מדהים לראות דגים באורך של יותר ממטר שטים לידך ופתאום קופצים לעבר פשטידת ירק כאילו זה היה מעדן קוויאר, וכך זה חוזר על עצמו, והמשנרקלים שמחים מאוד.
40 דקות וזזים מודיע המדריך, וכולם, כמו שעון שוויצרי על הספינה ליעד הבא שלנו היום, שנירקול בריף אלמוגים. הפלגה קצרה מביאה אותנו לריף לא עמוק במיוחד עם אלמוגים בצבעים מדהימים ודגה מרהיבה. קופצים למים, מעניין, אף אחד לא מוציא את ראשו מהמים, כולם המומים מהיופי הנגלה. המדריך, שנמצא בקרבת השנורקליסטים עם סירה קטנה, מכוון את כולם לעבר מקומות יפים על פני הריף והתמונה הנגלית…. מדהימה.
סימון, בידו של המדריך, על כך שנשארו לנו עוד 10 דקות, מסמן את בואו לסיום של יום נפלא, מלא בחוויות. עולים חזרה לספינה שעושה את דרכה חזרה למרינה, משם יצאנו בבוקר אל הלא ידוע והנה עכשיו, אנו עמוסי ריגושים וחוויות.
לקריאת מאמרים נוספים מתוך הבלוג של שרה והראל
